<h1>שו"ת הרשב"א ח"ו סימן ס"ה</h1>
<h2>דף טו:</h2>
עוד בפרק הבא על יבמתו הכל היו בכלל זונה, ופירש רש"י ז"ל כל הנבעלות תחת בעליהן בין באונס בין ברצון בכלל זונה לא יקחו שהרי נבעלו בעילת זנות והוציא לך אשת ישראל אנוסה מן הכלל. ופלא לי על לשונו, דאם כן מאי קאמר תלמודא כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל, והלא אשת ישראל מעולם לא היתה בכלל זונה, עד כאן. תשובה נ"ל דלשון רש"י ז"ל עיקר, דודאי בכלל זונה דכתיבא באורייתא קאמר, וזונה היכא כתיבה ודאי גבי כהן דכתיב [ויקרא כ"א] זונה לא יקחו. ואי בכלל (אסורה) [אסורות] לבעליהן מפני שזינתה והוטמאה קאמר, הכל היו בכלל אשר הוטמאה הוה ליה למימר והיינו כלישנא בתרא. ומאי דקשיא ליה למר אם כן מאי קאמר תלמודא כשפרט לך הכתוב, גם אני מקשה למה ליה לרבא לאורוכי בלישנא בתשובת מאי דאקשי רבי זירא כולי האי, לא היה צריך למימר אלא כיון שנבעלה בעילת איסור עשאה זונה, דמאי אמרת והיא לא נתפשה דהוה ליה לאו הבא מכלל עשה, נפקא מינה לעבור עליה בשני לאוין ועשה. אלא נ"ל דרבא סבירא ליה דאשת כהן שנאנסה אינו עובר עליה בעשה כלל אלא בלאו דזונה ולאו דטומאה בלבד, דקרא דוהיא לא נתפשה לא אתא לאוסופי עלה חיוב עשה אלא לאוקומה אלאו דזונה דידה, וכדמסיק רבא למילתיה אבל אשת כהן כדקיימא קיימא. וה"פ דהכל היו בכלל זונה, כלומר כל הנבעלת בעילת איסור תחת בעלה ואפילו באונס נעשית בביאה זו זונה, ואי אשת כהן היא אסורה לבעלה משום זונה והרי היא בכלל זונה לא יקחו וכדפירש"י ז"ל, ואי אשת ישראל היא אף על פי שאינו עובר עליה משום זונה מכל מקום כיון שנעשית זונה אסורה עליו משום שזנתה ונטמאה, אבל כשפרט לך הכתוב באשת ישראל שנאנסה שהיא מותרת לבעלה, אי לא מיעט רחמנא והיא לא נתפשה היא ולא אחרת ולאפוקי אשת כהן הוה אמינא דכל שבאונס לאו זונה היא ואפילו אשת כהן מותרת, מדגלי רחמנא באשת ישראל שאף על פי שנבעלה בעילה אסורה כזו אפילו הכי מותרת לבעלה והוא הדין לאשת כהן, לפיכך הוצרך הכתוב למכתב והיא לא נתפשה לומר לך זו בלבד התרתי לך ולא אשת כהן, וכיון שלא הותרה ממילא באיסורא קיימא דהיינו איסור זונה. ויש לנו כיוצא בזה (בעובר) [בעובד] בפסולי המוקדשין [בכורות ט"ו ע"ב] ובגיעולי גוים. ובזה עלה לנו תירוץ לקושייתו של רבינו.
